עיר (ספר)

עיר
City

מידע כללי
מאת	קליפורד סימאק
איורים	פרנק קלי פריאס
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה	Gnome Press
הוצאה בשפת המקור	Gnome Press
תאריך הוצאה	1952
הוצאה בעברית
הוצאה	ינשוף
תרגום	דוד חנוך
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002572100, 001258247, 002025364

עיר (באנגלית: City) הוא ספר מדע בדיוני מאת הסופר האמריקאי קליפורד סימאק. הספר במקור כלל שמונה סיפורים הקשורים זה לזה מבחינה עלילתית, אשר פורסמו במגזינים בין השנים 1944–1951. בספר, שיצא לאור לראשונה ב-1952, צורפו לכל סיפור "הערות" (למעשה, הקדמה), אשר מהווים בעצמם סיפור מסגרת.

סימאק פרסם סיפור תשיעי בשם "אפילוג" ב-1973. מהדורה של הספר משנת 1980 כללה את "אפילוג". חלק מהמהדורות המאוחרות יותר של הספר - אך לא כולן - מכילות את "אפילוג".

"עיר" יצא לאור בעברית בהוצאת עם עובד ב-1976, בתרגומו של יוסף עוזיאל (2 מהדורות נוספות ב-1977 ו-1978). ב-2007 יצאה מהדורה חדשה בהוצאת ינשוף, בתרגומו של דוד חנוך. גרסה זו כוללת את הסיפור התשיעי "אפילוג".

עלילת הספר

מבוא

הרומן מתאר אגדה המורכבת משמונה "מעשיות", אותן מדקלמים הכלבים - גזע פסטורלי ופציפיסטי - כדי להעביר כמורשת שבעל פה. המעשיות מספרות על יצור בשם "אדם". לכל מעשיה מוצמדות הערות "כלביות" הכוללות ניתוח אודות האפשרות לקיומו של האדם. "הערת העורך" מתארת שאלות שהגורים עשויים לשאול אחרי ששמעו את הסיפורים:

"מהו אדם?" ישאלו.

ואולי: "מהי עיר?"

או "מהי מלחמה?"

אין תשובה ודאית לאף אחת משאלות אלה. יש השערות ויש תאוריות ויש ניחושים מושכלים רבים, אך תשובות אינן בנמצא.

— תרגום דוד חנוך

המעשיות

הספר מתאר היסטוריה שבה האנושות, לאחר שפיתחה כלי תחבורה מתאימים, נוטשת את הערים ועוברת לכפרים. חקלאות הידרופונית וייצור חשמל מבוזר מאפשרות לקהילות קטנות לעמוד ברשות עצמן. בתחילה, הכח המניע אנשים להתפרש הוא הפחד משואה גרעינית, אך במשך הזמן אנשים מגלים שהם למעשה מעדיפים את אורח החיים הפסטורלי על פני העירוני.

המעשיות מתמקדות סביב עלילות משפחת ובסטר והרובוט המשרת שלהם, ג'נקינס. השם ובסטר הופך בהדרגה לשם עצם כללי, המתאר בני אדם באשר הם. ברומן מופיעים נושאים המוכרים מעבודות אחרות של סימאק - בעיקר הנוף הפסטוראלי והכלבים הנאמנים.

כל מעשיה מספרת פרק נוסף בהתמוטטות של החברה העירונית. כשבני האדם נוטשים את הערים, משפחות הופכות למבודדות יותר ויותר זו מזו. ברוס ובסטר מעניק לכלבים את יכולת הדיבור וראייה טובה יותר, בעזרת ניתוח. התמוטטות הציבילזציה מאפשרת לגאונים מוטנטים לגדול ולהתפתח בלי להיות כבולים למשטר החברתי הקיים. מוטנט בשם ג'ו ממציא דרך שבה הנמלים יכולות להישאר פעילות כל השנה, בלי להתחיל מחדש את בניית החברה שלהן בכל אביב. במשך הזמן, הנמלים בונות חברה תעשייתית. ג'ו חסר המוסר בועט בתל הנמלים, שכן הוא השתעמם מהמשחק. כתוצאה מכך, הנמלים בונות מושבות גדולות יותר ותעשייתיות יותר.

מעשיה מאוחרת יותר מספרת על תחנת מחקר על פני כוכב הלכת צדק. סיפור זה, שבמקור פורסם תחת השם Desertion ("עריקוּת") ב-1944, היה אחד הסיפורים הראשוניים לדון ב-pantropy, כלומר שינוי האדם על מנת להתאים לכוכב לכת זר; זאת, בניגוד להארצה - שינוי כוכב הלכת כך שיתאים לאדם. צדק של סימאק הוא גיהנום קפוא, שטוף רוחות ומאכל-כל; מקום בו רק טכנולוגיה עילית מאפשרת את קיומה של תחנת המחקר. מדענים עוברים התמרה כדי שיוכלו לעזוב את תחנת המחקר וללמוד על כוכב הלכת, אך אף אחד מהם אינו חוזר לתחנה. לבסוף, מנהל התחנה פאולר מתנדב לעבור את ההתמרה בעצמו, ולוקח עמו את טאוזר, כלבו הזקן, עייף ומוכה פרעושים. הם עוזבים את התחנה בצורתם החדשה וחווים את צדק כגן עדן. טאוזר נפטר מבעיות הפרעושים ומהגירודים והוא יכול לדבר עם מי שהיה בעליו באופן טלפתי. כמו המדענים שלפניו, גם מנהל התחנה פאולר אינו מוכן לחזור לצורת אדם.

בסופו של דבר הוא כן חוזר, על מנת לשתף עם בני האדם את תגליותיו. זה נראה בלתי אפשרי - כיצד יוכל להסביר לבני אדם את הפלא שהוא וטאוזר חווים על צדק? שוב מתערב ג'ו המוטנט. לג'ו יש גישה לתכסיס המאפשר לאנשים להבין אחד את השני יותר טוב. כל בני האדם לומדים את האמת אודות צדק, ורובם בוחרים לעזוב את כדור הארץ, להגר לצדק, ולזנוח את צורת האדם. חזונו של סימאק לאפוקליפסה האנושית הוא בלתי רגיל - לא חזון של הרס אלא של בדידות.

עשרת אלפים שנה מאוחר יותר, לג'נקניס יש גוף חדש. בעת הזו, ציוויליזצית הכלבים, פציפיסטים וצמחונית, כבר ממלאת את כל כדור הארץ, והיא כוללת מיני בעלי חיים אחרים, אשר הכלבים החלו לחנך. כל החיות חכמות, ונראה שסימאק רומז שהחיות היו חכמות מקדמא דנן, אלא שהאדם סירב להבחין בכך. הכלבים מחלקים מזון לכלל החיות, כך שאפילו הטורפים אינם הורגים יותר. הכלבים גם מחפשים דלתות לעבור בין "ממדים" - בין גרסאות שונות של כדור הארץ. יצור ממימד אחר חודר לכדור הארץ, ובטרם הוא בורח חזרה לעולמו, מוחו הטלפאתי החדש של ג'נקינס מאפשר לו ללמוד מהיצור כיצד לנוע בין הממדים. ג'נקינס, משוכנע שהגזע האנושי אינו יכול לחיות בדו קיום עם שאר החיות, משתמש בידע זה כדי להעביר את בני האדם הנותרים לעולם אחר.

5000 שנה מאוחר יותר, בני האדם נכחדו כמעט כולם, וג'נקינס חוזר לבדו לכדור הארץ המקורי, במעשיה האחרונה בספר, ג'נקינס מוצא שהכלבים מתקשים להתמודד עם עיר הנמלים הענקית, אשר גדלה תמיד ומשתלטת על כל כדור הארץ. ג'נקינס נוסע לז'נבה, שם קבוצה קטנה של בני האדם הנותרים ממתינים לנצח בהקפאה קריוגנית. הוא שואל אחד מבעליו לשעבר, בן משפחת ובסטר, כיצד לטפל בנמלים. לובסטר יש פתרון אנושי קלאסי - פתיון מורעל פועל באיטיות. ג'נקינס מודיע לכלבים שאין לאדם פתרון להתמודדות עם הנמלים, ועובר יחד איתם לכדור-ארץ חדש.

הסיפורים נכתבו בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה, ומשקפים את הגישה לפיה בני האדם אינם מסוגלים לחיות בשלום זה עם זה. בספר עובר המסר לפיו האדם הוא אגרסיבי מיסודו ולא ניתן יהיה לתקן פגם זה לעולם.

"אפילוג"

סימאק כתב את המעשיה התשיעית והאחרונה בסאגה בשנת 1973, עשרים ושתיים שנה אחרי הפרק הקודם (הסיפור נכתב במיוחד לאסופה לזכר העורך ג'ון וו' קמפבל, שעבורה כתבו כמה מהסופרים הגדולים של "תור הזהב"). ג'נקינס חזר לכדור הארץ המקורי. הוא גר בבית ובסטר הישן, מוקף מכל עבריו בעיר הנמלים המתה. חללית מגיעה לקחת אותו לעולם הרובוטים. ג'נקינס שובר קירות בעיר הנמלים ומוצא שם רק המון פסלים של אותו מוטיב - מגף אנושית הבועטת בתל נמלים.

פרסים והשפעה

הספר זכה בפרס International Fantasy Award בשנת 1952.

לספר הייתה השפעה משמעותית על המרקסיסט הצרפתי Henri Lefebvre ועל חברים בקבוצת האוונגרד Situationist International, אשר השתמשו בסיפור כנקודת מוצא לדיון בשאלה כיצד יוכל האדם לשרוד בעולם ללא עבודה.

לקריאה נוספת

• Chalker, Jack L.; Mark Owings (1998). The Science-Fantasy Publishers: A Bibliographic History, 1923-1998. Westminster, MD and Baltimore: Mirage Press, Ltd. p. 300.
• Searles, Baird; Martin Last; Beth Meacham; Michael Franklin (1979). The Reader's Guide to Science Fiction. New York: Avon Books. pp. 158–159. ISBN 0-380-46128-5.

קישורים חיצוניים

• המעשיה הראשונה מהספר באתר בלי פאניקה.
• עיר, באתר OCLC (באנגלית)